ביבליותרפיה

ביבליו=סיפור, תרפיה=טיפול. ולפי המונח שטבעה ד"ר דבורה קובובי, סיפרותרפיה.
ביבליותרפיה הוא תחום טיפולי העושה שימוש ביצירה ספרותית כדי ליצור ולקדם תהליך ייעוצי-טיפולי.
מאז שחר הציוויליזציה שימשו סיפורים ככלי רב השפעה וחשיבות בחיי האדם. סיפורי העם, הסיפורים המיתולוגיים והדתיים למיניהם, סיפורי ילדים, אגדות, מאוחר יותר התיאטרון, והיום הקולנוע והמדיה המחשבית, כל האלמנטים האלה נוצרו על רקע של צורך אמיתי, ואפשר לומר קיומי-רגשי של האדם.

מהו כוחו של הסיפור? מדוע הוא מהווה גורם כל כך חשוב בהיסטוריה האנושית? מהי בכלל יצירה ספרותית?
אפשר לומר כי אוסף של חוויות אנושיות שעוברות רמה של עיבוד ומובאות ברמה של מטאפורות – מהוות יצירה ספרותית.
הדימוי האישי של היוצר המבוטא ביצירה הספרותית שהוציא מתחת ידיו, מתעלה לרמה אוניברסאלית. ספרות איננה צילום רנטגן. מעצם טבעה כאמנות, היא עמוקה יותר מאשר דיאלוג כלשהו או צילום המציאות. היא מהווה מעבדה של רגשות וחוויות מהלא מודע של היוצר, ומכאן גם משמשת צינור למסרים הלא מודעים שלו. דרך העלאת חוויותיו ומגוון הרגשות הנמצאים בלא מודע שלו, מביא היוצר חומרים ההופכים להיות אוניברסאליים יותר. ואכן, טקסט ספרותי טוב, דן במצבים קיומיים כלל אנושיים, פשוטים ומורכבים כאחד. עצם עובדת מעברם של סיפורים מדור לדור, בכתב או בעלפה, מצביע על כך שמצויות בהם תשובות לשאלות אוניברסאליות הנשאלות בכל דור מחדש.

מדוע יכול הסיפור לשמש ככלי טיפולי?
כשמבינים כיצד נוצרת ספרות, לפי מה שנאמר למעלה, קל יותר להבין מדוע היא משמשת ככלי ריפויי. היות והיוצר משקף רגשות וחוויות אוניברסאליים, כל אדם הנחשף ליצירה שכזו, יכול למצוא בה השתקפות לחוויותיו ולרגשותיו הוא. החיבור יוצר גשר בין מה שהפרט מרגיש ובין מה שהיוצר העלה על הכתב (או הבמה, או המסך). בעשותה כך, משקפת הספרות רבדים עמוקים של האדם ונוגעת ישירות בנשמתו של הקורא או השומע.
כבר ביוון העתיקה הייתה מודעות לכך ומעל לדלתה של הספרייה באתונה הייתה כתובת בה נאמר כי הסיפור הוא מרפא הנפש.
מספר סיפורים באנגליה במאה ה-18 נקרא "Healer", "מרפא". הוא בחר את סיפוריו בהתאם לצרכי מאזיניו. על מנת שיצאו מחוזקים משמיעת הסיפורים וישאבו מהם תקווה, עידוד וכוחות נפש מחודשים.
שלושה מונחים יסודיים משמשים את הספרות ככלי ריפויי:
מטאפורה – (העברה בתרגום מיוונית). זוהי אמירה, תופעה, יצירה אומנותית וכד', שיש לה משמעות של משל, או של סמל לדבר אחר, בנוסף למשמעותה המקורית. (לדוגמה ענני כבשים).
קתארזיס – (טיהור הנפש בתרגום מיוונית), זיכוך רגשות, בייחוד רגשות של חמלה ושל פחד בעקבות צפייה או קריאה של סיפור דרמטי המעורר רגשות אלו. (חישבו על ההקלה שאתם חשים בסרט כשהגיבור/ה ניצל או כשבעייתו באה על פתרונה החיובי).
פסיכואנליזה – שחרור ממתחים פנימיים ופורקן מבעיות נפשיות, או, מחוויה רבת עוצמה, שהיו מודחקות בתת-מודע, עקב הבאתם אל התודעה ומתן ביטוי להם. על פי המינוח העברי – הזדככות.

אז אם טיפול נפשי, למה לא ללכת לפסיכולוג? ומה ההבדל בין ביבליותרפיה לפסיכולוגיה?
ברור שאין בדעתנו לשלול טיפול בכל דרך שהיא. יש ברצוננו רק להבהיר את ההבדלים הקיימים בין שתי התפישות.
הפסיכולוגיה מושתתת על תיאוריות, ומטבע הדברים שבכפוף לכך קיימת בה נטייה להגדרה כוללנית. היא ממדרת, מקטלגת, מגדירה וממסגרת כל בעיה רגשית לפי תיאוריה, שמנסה להבין את אותה בעיה, ולמצוא את הדרכים לטפל בה. כלומר, היא פועלת מהכלל – אותה תיאוריה מסוימת, אל הפרט - המטופל, ואל הבעיה המסוימת האישית שלו.
הביבליותרפיה לעומתה, משתמשת ביצירה ספרותית חד-פעמית, ומאפשרת לכל פרט – מטופל, להשליך עליה, או למצוא בה שיקוף, לבעייתו האישית.
כלומר, כל אחת מהשיטות יוצאת מנקודת מוצא הפוכה לחלוטין. במקום שהמטפל יחפש הגדרה מתאימה עבור המטופל, קרי, יחפש כיצד להכניסו למגירה התואמת לבעיותיו, מגיע המטופל אל עצמו ואל בעיותיו דרך הסיפור, בלי הגדרות, בלי מסגרות, בלי צורך להתאים את עצמו לתיאוריה זו או אחרת. אותו עצמו נטו.
בעוד שבטיפול אצל פסיכולוג מתבקש האדם לשטוח את בעיותיו, בטיפול הביבליותרפי קיים חופש מוחלט של המטופל. המטפל הופך להיות חבר בצוות יחד עם המטופל, ולא דמות חיצונית ונפרדת. ואכן בביליותרפיה לא פעם הופך המטפל למטופל והמטופל למטפל. ("כשניטשה בכה" / ארווין ילום).
לא לכל אחד קל לטפל ברגשותיו ולהוציא אותם החוצה. לא לכל אחד קל להסביר מה הן מצוקותיו. אנשים רבים חשים מבוכה כשהם מתבקשים לדון ברגשותיהם בישירות. הביבליותרפיה נותנת אפשרות לעקיפת אותה מבוכה.

מהם התהליכים הנפשיים שמתקיימים בטיפול הביבליותרפי?
בביבליותרפיה מתקיים תהליך של כניסה לנשמה בעזרת הסיפור. הסיפור מהווה כלי מילולי המשמש כגירוי לתהליך הטיפולי.
הביבליותרפיה משלבת תמיד שני גורמים:
א. הנרטיב (הסיפור) והפעלתו ע"מ להגיע בעזרתו אל נבכי הנפש.
ב. נפשו של האדם השומע, הנפתחת אל הגיבור שבסיפור, אל הסיטואציות שבו, אל החוויות שהוא מעביר.
הסיפור מאפשר לנו לראות את הבעיה שם, רחוק, לא מאיימת. זה לא אני, זה הוא, שם, בסיפור. ואז אני יכול להרשות לעצמי להביע את תחושותיי ואת התייחסותי אל מה שקורה שם בלי חשש. מתוך הסיפור קל לנו הרבה יותר להגיע אל עצמנו. וגם קל לנו יותר לראות בשלב מאוחר יותר, היכן הבעיות שלנו משתלבות עם מה שקורה שם בסיפור.
כל סיפור גורם לתזוזה כלשהי בנפש השומע. כל פרשנות שבאה בעקבות הסיפור מובילה לתהליך של תרפיה בנפשו של המאזין. הסיפור מספק תחושת הרפיה רגשית, נפשית וחווייתית. דווקא ההזדהות עם דמות בסיפור ודיבור עליה, ורק בעקיפין עלי, מאפשרת מרחב בטוח. לעיתים, דווקא הריחוק מהמציאות החיצונית מאפשרת מרחב לבדיקת התכנים הפנימיים.
זאת בעצם הסיבה לכך שאנחנו מזדהים כל כך עם דמות בספר, או בסרט, ונכנסים בעוצמה גדולה כל כך לתוך הסיפור המסופר על מישהו זר לנו לחלוטין. אנו בעצם הופכים באותו זמן להיות חלק אקטיבי של הסיפור, או הדמות, או הסיטואציה.
הביבליותרפיה מאפשרת למטופל להגדיר את עצמו על ידי הבעת תחושותיו, רגשותיו וחוויותיו מול הסיפור.
האפשרות לדבר ב"מילים של אחרים" דרך טקסטים ספרותיים על חוויות שמתקשים למלל אותם בקול רם וההקלה בכך שנמצא מישהו שכתב את שאני מרגיש, מאפשרים להתייחס לחוויות קשות ולעיתים גם טראומתיות, דרך המסופר בסיפור.
בתהליך הטיפול הביבליותרפי מוציאים את הדברים מהקשרם והקטע משמש ומשרת את ההשלכות שהוא מביא להן. ע"י הוצאת הקטע מהקשרו יש אפשרות להזמין מגוון התייחסויות אל אותו קטע. כמו כן נוצרת אפשרות להעלות את אותם תכנים המודחקים לדיון גלוי, ובכך לאפשר פורקן מתחים רגשיים מצטברים בדרכים מותרות (קתרזיס), ובכך מתאפשרת התמודדות מודעת בהם.
יש סיפור לכל אדם, ולכל אדם יש סיפור. תמיד יש חיבור בין הסיפור לבין הנשמה. מהפרשנות שנותן המטופל לסיפור ניתן ללמוד על המקום החוויתי והרגשי שממנו הוא בא. לכל מצב כזה יש השפעה על פרשנות הטקסט. על ידי הפרשנות ועיבודה אנחנו מבצעים תהליך תרפי בנפש המאזין.
קיימת מניפולציה מודעת ולא מודעת של האדם כלפיי עצמו וכלפיי אחרים. ישנן מניפולציות של שליטה, ישנן מניפולציות של חולשה. אנו חזקים מאד בהפעלת מניפולציות כלפיי עצמנו, ואנחנו משלמים מחיר יקר על כך. אך מצד שני המניפולציה מהווה מגננה עבורנו. בניתוח של הסיפור אנו מדלגים על המניפולציות, כיוון שהתייחסותנו היא לנעשה מחוצה לנו, ולא אצלנו.

לאילו בעיות מתאים טיפול ביבליותרפי?
ביבליותרפיה מתאימה לעבודה עם מגוון קשיים ובעיות. בעיות בדוגמת: בדידות, דיכאון, חוסר יכולת תפקודית, קשיים בהחלטה, בעיות משפחתיות, קשיים בביטוי עצמי, ועוד. זוהי טכניקה טיפולית דרכה ובעזרתה ניתן להביא את האדם לנכונות להיפתח לבעיותיו ולהכיר בקיומן. אך לא רק כאמצעי לפתרון בעיות, ניתן להיעזר בטכניקה זו, אלא גם במניעתן, על ידי הגעה למודעות עצמית גבוהה יותר, לצמיחה אישית, להתמודדות יעילה במצבי לחץ ובבעיות אישיות, להתפתחות רוחנית, ועוד.
בכל אדם קיים רצון להחזיק במוכר ויש חשש והתנגדות לשינוי. שינוי הוא דבר מאיים. מנגנוני ההגנה הם חלק מהאדם. כוונת הטיפול הוא להביא למודעות, מהם אותם מנגנוני הגנה שהאדם דבק בהם, האם הם נחוצים לו? או שמא עוצרים בעדו?

טיפול פרטני מול טיפול קבוצתי
טיפול ביבליותרפי בקבוצה הוא דבר חדשני. תשאלו, מה השוני בין קבוצה ביבליותרפית לבין קבוצה טיפולית רגילה?
כבר אמרנו שיש בטיפול ביבליותרפי החלפת תפקידים אינטראקטיבית של מטפל-מטופל. אם כך, ניתן לומר כי במקום מטפל אחד, ישנה כאן קבוצה של מטפלים. אפשר לראות זאת כאילו היחיד מוכפל כאן במספר המשתתפים בקבוצה, הן כמטופל, הן כמטפל.
נתון נוסף המאפיין קבוצה טיפולית, כל קבוצה טיפולית, הוא המשוב (פידבק), הניתן ע"י חברי הקבוצה לכל אחד מהחברים בה. ככל שרבות יותר זוויות המבט והאופציות של הבנת הבעיות וההתמודדות איתן, יש ליחיד בקבוצה יותר משוב ושיקוף דברים, שבד"כ קשה לו לראות בעצמו. ברור שיש על המנחה לדבוק בעקרון האמפתיה ההכרחית לכל טיפול נפשי, להיות גורם ממתן ומנתב, ולהוביל את השיחה ואת ההתפתחות בדיון, על פי יכולתו של הפרט לשמוע ולספוג. ברגע שישנה נכונות אצל הפרט לשמוע דעות אחרות ויש בו נכונות לבחון אותן, מהווה הקבוצה רף להתפתחותו.
הסיפור נותן לקבוצה את כל מה שאמרנו קודם על הטיפול הפרטני. הסיפור מהווה את המאיץ, את הקטליזטור. במשך הזמן הקבוצה הופכת להיות בעצם סיפור חי. סרט בזמן אמת. אם למקשיב אחד הוא מעורר חוויות ותחושות מסוימות, הרי בקבוצה ישנה פרספקטיבה נרחבת ועמוקה פי כמה, כשמובעות תחושות וחוויות מגוונות בהרבה. אך המהותי מכל הוא מגוון האופציות, ההתמודדויות והפתרונות, המוצעים על ידי הקבוצה. תהליך זה גורם לתזוזה עמוקה בכל אחד מהמשתתפים. תהליך של קבוצה יוצר התכה של קיצוניות ושל חילופי תפקידים, שזה בעצם הדבר החשוב ביותר שקורה בקבוצה. כל אחד מוציא מתוכו דברים שלא באו לידי ביטוי לפני כן, ובכך מרחיבה הקבוצה את האופק של כל אחד מחבריה, כולל את המנחה.

טיפול מרחוק דרך הרשת
כבר בתקופת לימודי התנסיתי במתן ייעוץ וטיפולים ניסיוניים דרך רשת האינטרנט. זה היה אך טבעי עבורי לשלב את שני ערוצי הידע וההשכלה שלי, מידענות וביבליותרפיה, לכלי יישומי חדש. ואכן, מניסיון של מספר טיפולים לא מבוטל דרך הרשת, נוכחתי ביעילות השיטה.
ככלל, הטיפול דרך האינטרנט מבוסס על אותם עקרונות של הטיפול הביבליותרפי. יצירת מרווח בין המטופל לבין הקושי הכרוך בחשיפת רגשותיו וחוויותיו בצורה אקטיבית. הביבליותרפיה עושה זאת דרך הסיפור, טיפול מרחוק עושה זאת בעזרת מסך המחשב האישי של המטופל, המאפשר לו להישאר ערטילאי, ללא שיהיה נתון לחשיפה פרונטאלית הקיימת בפגישה רגילה. רבים נמנעים מטיפול בשל הקושי שלהם מעצם חשיפה שכזו.
בנוסף אין מניעה הקשורה במרחק גיאוגרפי, והטיפול יכול להינתן בשעות נוחות לשני הצדדים. הוא מונע את הצורך בנסיעות ונעשה בנוחות מליאה של המטופל בביתו, מול המחשב שלו, בסביבה הכי מוגנת ומוכרת לו.
על פי מה שחוויתי, ההיפתחות מהירה יותר, הנכונות והמוכנות להתעמק בבעיות ולהתמודד בהן, יסודית יותר. היכולת לשוב ולקרוא את השיחות לאחר סיום הטיפול ולהעמיק בהן, אף היא נותנת מימד נוסף. זוהי ביבליותרפיה אחרת, אם תרצו, במקום סיפור מהספרות העולמית, נוצר כאן סיפור רשת בין המטפל למטופל.

ד"ר קורין שחר / ביבליותרפיסטית.
עוסקת בטיפול נפשי בעזרת סיפור. משלבת טיפולים הוליסטים בשיטות הפסיכולוגיות השגרתיות.
מייל: kor_in@017.net.il סלולרי: 0544587203 אתר: http://www.kor-in.com